פסק-דין בתיק ב"ל 562-06-09

1.         ביום 24/10/01 ארעה לתובעת תאונה בדרכה לעבודתה. הנתבע הכיר באירוע שארע לתובעת כתאונת עבודה ואישר לה דמי פגיעה בגין חבלה בברכיים ובקרסול שמאל לתקופת אי כושר לתקופה 25.10.01-4.11.01.

            הנתבע דחה תעודות רפואיות נוספות שהגישה התובעת בגין כאבי גב בטענה כי נזק זה אינו קשור לאירוע התאונה.

            כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה.

2.         בהחלטה מיום 14/6/06 מונה ד"ר ברוסקין לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, ולאחר קבלת חוות דעתו, ובהסתמך עליה, נדחתה התביעה בהעדר קשר סיבתי בין כאבי הגב מהם סובלת התובעת והתאונה מיום 24/10/01.

3.         על פסק הדין הוגש ערעור במסגרתו הסכימו הצדדים להחזיר את התיק להשלמת תשתית עובדתית ולמינוי מומחה אחר (פס"ד בעב"ל 142/07 מיום  25/5/09).

4.         בעקבות פסק הדין בעב"ל 142/07 הנ"ל, שמענו את עדותה של ד"ר לוצאטי, הוסכם על תיקון העובדות בהתאם לעדותה, ומנינו את ד"ר ד. אנג'ל לשמש כמומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין כאבי הגב מהם סובלת התובעת, והתאונה.

            ההחלטה מיום 14/12/10 מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

5.         בחוות דעת מיום 26/12/10 קבע ד"ר אנג'ל (להלן : "המומחה") כי התובעת סובלת מספונדילוליסטזיס עם שינויים ניווניים קשים בגובה L4-L5 , עם היצרות תעלת השדרה בגובה זה. מחלה זו אחראית למרבית תלונות התובעת.

            עוד קבע המומחה, כי לא ברור מהרישומים אם היה גם שבר בעצם הסקרום באגן, ולאחר עיון בצילום מיום 6.1.02 לא נראה בו שבר. סביר יותר כי לא היה שבר בסקרום. גם הרישומים הרפואיים שבסמוך לאחר התאונה אינם מתאימים למצב של שבר טרי בסקרום וכן גם מנגנון הנפילה.

            המומחה מפרט את ההיסטוריה הרפואית של התובעת וקובע כי מחלת הגב העיקרית ממנה סובלת התובעת קדמה לאירוע ולא נגרמה או החמירה בו.

6.         התובעת ביקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה רבות, חלקן אושרו בהחלטה מיום 22.3.11.

7.         בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו חזר המומחה והסביר את מסקנתו כי כאבי הגב אינם קשורים לאירוע, כך גם ההמלצה לניתוח שניתנה לתובעת ב - 8.5.02.

            עוד עמד המומחה על מסקנתו כי על פי המסמכים והצילומים, סביר יותר כי האירוע לא גרם לשבר בסקרום.

8.         בסיכומיה טוענת התובעת כי אין לקבל את חוות דעתו של ד"ר אנג'ל.

בין היתר טוענת, כי בית הדין הארצי קבע קיומו של שבר אצל התובעת והמומחה אינו רשאי לסטות מקביעה זו.

            עוד טוענת התובעת, כי רופאים אחרים פענחו אחרת את הצילום והגיעו למסקנה כי קיים שבר, ולא קיימת מחלוקת בעניין בין הרופאים כפי שקובע ד"ר אנג'ל.

            המומחה לא פירט מהם התסמינים המאפיינים שבר בסקרום שלא נמצאו אצל התובעת בסמוך לתאונה. לחילופין ביקשה התובעת מינוי מומחה רדיולוג לחוות דעתו בדבר קיומו של שבר בסקרום.

עוד טוענת התובעת, לעניין הפגיעה בגב, כי המומחה לא נתן משקל לעובדות שבהחלטת המינוי, כי לתובעת לא היו תלונות בגין כאבי גב במועד האירוע ובסמוך אליו.

9.         לטענת הנתבע, חוו"ד המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה ברורות ומפורטות, נסמכות על העובדות שקבע ביה"ד והמסמכים הרפואיים שהועברו אליו.